עדיף לכתוב בתדירות יותר נמוכה, אבל יותר לעומק.
כדאי לנהל דיאלוג שיותר דומה לשיחה, אבל בקצב איטי.
עם אותו טקסט אפשר לעבוד כמה פעמים, להוסיף, לפתח, להעמיק.
כדאי לקרוא את כל הטקסט, גם של המטפל וגם של המטופל, "לישון על זה" ורק אז בקריאה שנייה – לכתוב.
גם טקסט מוכן, לא כדאי לשלוח מיד, כדאי להשאיר אותו ליום-יומיים, לחשוב אליו, לקרוא
אותו שוב, להוסיף מחשבות חדשות שעלו, אסוציאציות חדשות, ורק אז - לשלוח.
