שלטון טוטליטרי או דתי משתמשים באיסור וביוש של ביטויי המיניות אצל נתיניו כדי לבסס את השליטה בהם.
כך פועל מנגנון הדיכוי – גם פנימי וגם חיצוני. סיפור אישי:
לבית ספר לרפואה בו למדתי, היה מחנה נופש בים השחור. בילינו שם כל שנה את כל הקיץ, כי זה היה זול – "הכול כלול" – אוהלים, ארוחות, מקלחת קרה בחוץ, שירותים בחוץ, בנות יפות, יין זול.
הרגשנו שם יותר חופשיים מבעיר ובלימודים.
ניהלו את המחנה חוג לחינוך גופני. קיץ אחד, כאשר הגענו, ראינו שבנו מלון מפואר על יד המחנה. אני והחבר שלי החלטנו ללכת לשם לבדוק, אם יש שם בחורות יותר חתיכות מבבה"ס לרפואה. נשמע טיפשי, אבל כך עבד השכל של בני 17-19. מנהל המחנה – חגורה שחורה בג'ודו – הכיר את הראש של הבחורים. הוא הכין אמבוש. לא התעצל לשבת בשיחים בשביל שבין המחנה למלון, וכאשר אנחנו עברנו, קפץ ופסק: "אתם מסולקים מהמחנה! אתם נוסעים הביתה היום!" לא עזר לנו הבקשות, ההבטחות שלא נלך למלון יותר. לא עזר ששילמנו על כל החודש.
מה זה אומר? הרי לא היה איסור ללכת למלון או להתחיל עם בנות. אבל הוא השתמש בפחד, בושה ואשמה פנימיים שלנו, והגביר אותם על ידי העונש. מה אמור להישאר בנפש אצל בחורים צעירים? – שפעילות מינית – זה דבר אסור, צריך להתבייש במה שעשית ועוד תסביר בבית להורים למה ביום הראשון של הנופש סילקו אתך מהמחנה.
גם ממסד דתי עובד על אותם המנגנונים בשביל לשלוט באנשים. כל שלטון, כנראה, מעוניין
להחזיק את הנתינים שלו בפחד ובושה. זה כולל שלטון של הורים על הילדים שלהם.
