אני לא יכול לשכוח את הסיפור על הקצין רוסי צעיר שהוביל יותר ממאתיים יהודים משטח כבוש. מרגש עד דמעות הסיפור על הילדה שבכתה וסכנה את כולם.
איזה משאב נפש צריך להיות לבנאדם – לקחת אותה לידיים, להרגיע אותה וכל הדרך של מאות קילומטרים ללכת אתה, וזה במקום להטביע אותה – מה שנראה הכי הגיוני, אפילו להורים שלה. זה בזמן המלחמה, כאשר המחיר של החיים הוא הרבה יותר נמוך. כמה מטרים משם היו גרמנים ומשתפי פעולה שהיו מוכנים לרצוח את הילדה ואת כל היהודים, אבל היה גם בחור צעיר עם לב ענק שסיכן את עצמו על דעת עצמו, בלי שקיבל פקודה, בשביל להציל יהודים.
באותו זמן קצינים רוסיים אחרים בגולג התעללו באנשים, רצחו אותם. אחרים כבר נלחמו לצד הגרמנים.
החיים מגוונים, יש בהם אנשים ומצבים מסוגים שונים. אנחנו יכולים לבחור עם מי להזדהות,
איזה אנשים היינו רוצים להיות במצבים שונים.
