כמו שניסו לבייש אותנו בילדות, ניסו לבייש את כל היהודים בעולם, מנסים היום לבייש את ישראל. לא חשוב בגלל מה – כוח, חולשה, עושר, עוני, כיבוש, נסיגות, השפלה, הפחדה, הורדת ישובים (לא יודע, אם יש תקדים בהיסטוריה).
כאשר אמרו לי "יהודי" – לא היו מתמקדים באיזה תכונה שלי, או באיזה אשמה שלי. המילה "יהודי", כמו מילה "ישראל" כללו את הכול וכל ההצדקות לפגוע בי.
בלי לדעת למה, הייתי נלחם בהם. בשבילי – זאת הייתה מלחמת קיום.
כנראה. המדינה שלנו, במצב פסיכולוגי דומה. הייתה לפחות עד לבחירות בארה"ב ב- 2016. אחרי הבחירות נוצר מצב, שמזכיר לי איך בילדות היה יכול לקום גוי בריון אחד, ולא ברור מאיזה סיבות להכריז: "מי שיתעסק עם היהודי הזה, שידע, שהוא חבר שלי, ויהיה לו עסק אתי!"
לדעתי, היו כבר תקופות כאלה בהיסטוריה. למשל, אחרי המהפכה הבולשביקית, שהכריזה על שחרור היהודים. זה לא נמשך הרבה זמן.
