ילדים חושבים לגמרי אחרת מהמבוגרים. יש להם את ההיגיון שלהם. חשוב להיות סבלני, להכיל. זה לא אומר שלא צריך להראות מה אסור.
חשוב לשים דגש על הטוב, להכיל מה שניתן להכיל, להסביר בלי להתאכזב שילד לא מבין הכול מיד וכמו שהמבוגר רוצה.
בכל מקרה חשוב לעשות ורבליזציה. אחרת זה רק כעסים ועצבים. יש דברים שצריך לאסור בעדינות, אבל בנחישות. זה לא עובד, כמו בצבא הפרוסי. ואם מנסים שזה יהיה כך, מקבלים ילד סובל וכועס, שבעתיד יתייחס כך לילדים שלו ולאנשים אחרים.
