פעם, בהיותי נער בן 15-16, הרבצתי מכות לילד אחר שהעליב אותי, קרא לי ג'יד. אז אימא שלו צעקה עלי למחרת, שאני בריון, סתם הרבצתי לילד שלה. היא צעקה שהיא ראתה איך הרבצתי לשלושה נערים אחרים. זה היה באמת מתחת לחלונות שלה. אלה היו חוליגנים הכי חזקים בשכונה, ובעיקר הרביצו לי. אני רק התגוננתי. הם עשו לי אמבוש בגלל שהחזרתי מכות וניצחתי אחד מהם – מלך השכונה. חשבתי לעצמי: " איזה חוסר צדק. היא אישה מבוגרת, בטח ראתה שאני ספגתי רוב המכות, התגלצ'תי על הקרח ונפלתי, והם הרביצו לי ברגליים בראש. נזקקתי לתפרים בשפה. חשבתי לעצמי: "איך יכול להיות שאישה בוגרת משקרת בצורה כל כך בוטה".
עם השנים הבנתי, שבין השקרים שמפילים על יהודים, זה היה שקר הכי צנוע.
הדוגמה שלי לא אופיינית. ההסבר להתנהגות שלי – פגיעות וטיפשות שלי באותם השנים. לא הבנתי עד כמה אני מסתכן. רוב היהודים הורידו את הראש וויתרו על כבוד עצמי.
לדעתי, גם על ויתור על כבוד משלמים כל החיים מחיר יקר.
