בודדים הצליחו לראות ולחוות בעולם הזה יופי, אהבה, נתינה, פרגון, עזרה הדדית, אושר, לפחות זמני וחלקי.
אני לא יודע, עד כמה אנשים שעצרו אותם בלילה ושלחו לגולג או לאושוויץ שלטו בגורלם והצליחו להרגיש שהעולם טוב וששווה לחיות, אבל חלק מהאנושות לא נפלה ישר מתחת לגלגלי ההיסטוריה.
יש לי הרגשה שלפחות חלק מהאחריות על האושר שלהם בידיהם. וחלק באמת מצליחים
לממש אותו, למרות שהעולם מסביב "לא לגמרי" מושלם.
