אדם יכול לכתוב בצורה חופשית כול מה שעולה על רוחו, ויצווה לפרסם את הספר חמישים – מאה שנה אחרי מותו. כך הוא משתחרר מצנזורה פנימית.
חשבתי על הדברים האלה בעבר - כמה צנזורה פנימית מפעיל מחבר, היסטוריון, פוליטיקאי
בגלל כל מני אילוצים של היום, שלא יהיו חשובים בעוד מספר שנים.
