בן שלי היה קטן. היה – בן 7, אני חושב. רשמתי אותו לקייטנה של העירייה שהייתה בבית ספר על יד הבית שלנו.
מהיום הראשון ועוד כמה ימים הוא אמר שלא רוצה ללכת לקייטנה.
הוא לא ידע להסביר ואני חשבתי שצריך לעודד אותו ללכת, להתגבר על קשיים, לא לוותר.
באיזה יום חזרתי מוקדם אחרי התורנות ואני שומע מתחת לחלון, בקייטנה, המדריך אומר
לילדים שעומדים בשורה: "בוקר טוב!" והילדים עונים לו: " בוקר טוב!" ואז הוא אומר: "לא
שומע!" ילדים שוב צועקים: "בוקר טוב!" והוא שוב אומר: "לא שומע!" וכך איזה שלוש פעמים.
כאילו מהבוקר להראות לילדים שהם לא בסדר, אפילו לא יודעים להגיד "בוקר טוב". אז כאשר
הילד חזר, אמרתי לו שהוא לא חייב ללכת לקייטנה הזאת, אם הוא לא רוצה.
