פעם, בגיל 30 בערך, הלכתי לשיעור הדגמה של לקריאה מהירה. באמצע שיעור, הבנתי שאין דבר יותר שטותי, בשבילי לפחות. בשבילי, בזמן הקריאה – הכי חשוב – זה המחשבות שלי שמתעוררות תוך כדי קריאה. הם יכולות ללכת רחוק מאוד מהחומר הכתוב ויכולות להיות בשבילי הרבה יותר חשובות ממה שכתוב בטקסט. כמובן, שזה לא הולך יחד עם המהירות. אפילו טקסט בוק אני קורא כך, ונהנה מאוד. לא צריך בכלל להתאמץ לזכור. את המחשבות שלך ואת התמונות שנוצרו בראש נשארות באיזה שהו מקום כחלק ממך. אז קמתי באמצע שיעור והלכתי.
החיים המודרניים, בקלות, יכולים לשאוב אדם לקצב חיים כזה, שאחרי כמה שנים או ביום מותו הוא יבין שלא חיי בכלל, אלא רץ אחרי הזנב של עצמו.
החיים המודרניים, בקלות, יכולים לשאוב אדם לקצב חיים כזה, שאחרי כמה שנים או ביום
מותו הוא יבין שלא חיי בכלל, אלא רץ אחרי הזנב של עצמו.
