טכניקת העבודה עם תסריטים

בעבודה על התסריטים, כדאי להפריד מחשבות ומסכנות מהתסריטים.

זה עשה את התסריט ליותר ציורי, וויזואליזציות יותר מוחשיות.

בשביל זה אני מציע לחלק את הדף לארבע חלקים:

• תיאור אירוע כפי שהמטופל זוכר אותו – בצורה של סיפור, כמו סיפור של סרט, בלי הסברים ותיקונים.

• אסוציאציות ומחשבות על אותו "סרט".

• תסריט אלטרנטיבי – תיאור התפתחות אותו מקרה, אבל עם סוף טוב ורצוי, שמביא להרגשה טובה. חשוב שהתרחשות רצויה תלווה בוויזואליזציה מוחשית, ככל האפשר.

• אסוציאציות ומחשבות לתסריט אלטרנטיבי.

את השלבים 3 ו-4 כדאי לעשות בכמה וריאציות (מינימום שתיים-שלוש תסריטים אלטרנטיביים לאירוע מקורי)

בגלל שבמסמך Word גמיש ולא מוגבל במקום – אפשר לכתוב בו זמנית, נגיד, ב 1 ו 2. או 3 ו 4.

כך התסריטים לא מתערבבים באסוציאציות. זה יותר טוב גם לוויזואליזציה וגם למחשבות ואסוציאציות.

מטרת התרגיל - לתקן את ההרגשות מן העבר. בגלל שהתרגיל נעשה בהווה,

הוא מתקן גם את ההרגשות בהווה.

תוצאה הכי חשובה של התרגיל בזה, שאת העתיד שלו, אדם פוגש בהרגשה

הרבה יותר טובה, ביטחון עצמי וערך עצמי משופרים, והבנה שרוב המצבים

בחיים, אפשר לסיים עם תוצאה רצויה והרגשה טובה.