הנושא של ערך עצמי - הוא מאוד חשוב ומאוד מורכב.
שמעריכים בנאדם – הוא מרגיש מוערך ומעריך את עצמו, ואז גם אחרים מעריכים אותו.
זה עוד יותר מורכב, כי זה מתחיל להתפתח בשנים הראשונות לחיים וממשיך להתפתח כל החיים.
יש את העניין של הערכת יתר של עצמך, שבא לפצות על תחושת חוסר ערך, ויש הערכה עצמית בחסר, שגם לא מבטאת את הערך המציאותי. האיזון של כל המרכיבים האלה נמשך כל החיים.
כנראה המצב של איזון בין תחושת ערך עצמי להערכה של הסביבה ולערך האמתי – זה מצב אידיאלי, אבל בגלל שכול הדברים האלה נזילים ותלויים בהרבה גורמים – פנימיים וחיצוניים – המשחק נמשך כל עוד אדם מודע לעצמו.
זה גם תורשתי, לא במובן גנטי. זה עובר דרך חינוך, ספיגת אווירה, קולות, תסריטים משפחתיים והתחושות הנלוות.
עם הדברים האלה אפשר לעבוד – להבין אותם, לנסות לשנות. אלה דברים עמוקים, אבל הם דינאמיים – אם לא מניחים להם, אם מנסים לשנות אותם – הם לא נשארים באותו מקום. מהמקומות האלה באה המוטיבציה לשנות את החיים, את הגורל, את ההרגשה.
