קראתי זיכרונות של סבא של אשתי. הוא נולד ב- 1901 בעיירה יהודית באוקראינה. הוא כותב על התקופה של מלחמת העולם הראשונה, מהפכה, מלחמת האזרחים, רדיפות בתקופה של יג'וב, לפני מלחמת העולם -2 .
כולם פגעו ביהודים: העריקים של הצבא הרוסי, בנדיטים חמושים מכל הסוגים, צבא דניקין
(הלבנים) שברחו מהאדומים, סתם אזרחים בהעדר שלטון, בולשביקים, משטרה ומי - לא?
שדדו, רצחו, אנסו, חטפו בחורות. כמובן, היה כאוס כללי, אבל מי שסבל הכי הרבה – היו
יהודים. לא עברו עשרים שנה והמקום הפך לגיא ההריגה של היהודים על ידי הנצים. זה –
היסטוריה הקרובה. אם להכפיל את זה בדורי דורות של נרדפות. זה לא היה יכול לא להשפיעעל האופי, תפיסת העולם, דרכי התמודדות ודרכי חינוך של היהודים.