אני מאוד אוהב את פריק קולקשן. הייתי שם כמה פעמים לפני הרבה שנים. לי נשאר הזיכרון מתמונת אל גרקו – סן סבסטיאן. תמונה גדולה. גבר מוערך, אתלטי, כמו ברוב התמונות שלו. הוא מחזיק שם חרב וספר. מין ספרה וסייפה. פירשתי את זה לעצמי כשילוב של עוצמה פיזית עם שאיפה אינטלקטואלית – להבין כמה שיותר את העולם. עכשיו שאני חושב על זה – אז זה בטח איזה אינקוויזיטור שרצח אנשים בגלל תנ"ך או ברית החדשה. זאת אומרת, שאותו דבר אפשר להבין בצורה שונה ושתי התובנות האלה אולי יהיו שונות ממה שהתכוון אל גרקו.
עכשיו בדקתי באינטרנט. תמונה שנשארה לי בזיכרון – בכלל לא קיימת, כנראה. יש תמונות של אל גרקו של סן סבסטיאן, אבל שונות ממה שאני זכרתי.
זאת דוגמה מצוינת לתעתועיי הזיכרון. שנים הייתה לי בראש תמונה מסוימת, אבל היא לא קיימת! נכון, עברו איזה 30-35 שנה. זה מלמד משהו על זיכרון האנושי. נכון, הייתי בהרבה מוזאונים בעולם. ראיתי הרבה תמונות של אל גרקו. אבל לפי גוגל התמונה שאני זוכר – לא קיימת! עכשיו – התמונה בזיכרוני, בטוח בסגנון של אל גרקו. יש על מה לחשוב! אז מה עם זיכרונות האחרים שלי! ומה עם זיכרונות של אחרים!
אם יכולים להיות טעויות כאלה בזיכרון של תמונה, אז מה עם החלטות שאני, או כל בנאדם, עושים על סמך הזיכרון?
מעניין, שגם את הפרוש של התמונה שאני זוכר, בכלל לא תואם את הסיפור של סן סבסטיאן. טוב לפחות לזה הייתי מוכן.
ממש פריצת דרך בחקר הזיכרון.
