השינוי בפסיכותרפיה לא בא בקלות.
שינוי בתפיסה עצמית, בתפיסת העולם של בנאדם, תמיד נתקלת בהתנגדות פנימית חזקה.
גם כאשר בן אדם סובל במצבו הנוכחי, יש התנגדות פנימית לשינוי. בגלל זה כל רמז של המטפל לשינוי אפשרי, נתפס כאלים.
אפשר לדמות את המצב המטפל במאבקו למען המטופל, למישהו שבא להפריד בין מתקוטטים וחוטף מכות משניהם.
איך זה קורה? המטפל מרגיש חובה לעזור למטופל, כאשר זה מתאר את הסבל והעינויים הפנימיים שהוא עובר, אבל המטפל צריך לזכור, שאיפה שיש מטופל המעונה, יש גם את אותו מטופל (או דמויות מהעבר שלו שהפכו לחלק ממנו) שמענים אותו.
ואז כאשר המטפל מציע יד עזרה למטופל המעונה, הוא "חוטף אגרוף" ממטופל המענה.
על המטפל לקחת בחשבון, שהוא מתעסק בו זמנית גם עם החלק המתעלל וגם החלק שמתעללים בו של המטופל.
זאת מלכודת הכי שכיחה בסיטואציה הטיפולית, אבל גם בחיי יום-יום.
