כאשר אני קורא, אני ממש פורח, מרגיש רגוע, חזק, חושב על דברים שבלי הטקסט, אולי, לא הייתי חושב עליהם. מרגיש את עצמי משוחח עם המחבר, מתווכח אתו, מגיע לפתרונות שלא למחבר ולא לי, לא היו, לפני שקראתי את הטקסט.
אם תוך כדי כך, אני גם כותב - אז זה בכלל התעלות רוח.
כאשר סיפרתי בזמנו לקולגות שלי שנהניתי ללמוד לבחינות, הסתכלו עלי כמו על עוף מוזר. יכול להיות שזה בגלל שלעשות שיעורים – זה תמיד בכפייה, והמבחנים – זה תמיד פחד מעונש. ואני הייתי חושב לעצמי, שאם לא הייתי נהנה, לא הייתי מצליח לקרוא אפילו עמוד אחד. אולי היה לי מזל שבלי מאמץ הגעתי לזה, אבל גם אותי היו מכריחים ללמוד וזה היה גורם לי להתנגדות גדולה.
רק כאשר התחלתי להתעסק במה שמעניין אותי, אוטומטית עברתי ל Mode אחר.
