דוגמה לסצנה קשה של נער בגיל ההתבגרות: דחייה על ידי נערה.
אם התסריט הפנימי היחיד של הנער באתו רגע הוא: שהוא לא שווה אהבה, וכהוכחה, מה שהוא בוחר לראות מסביב, זה שכולם עם חברות והוא לבד. ואז, הוא בצורה לא מודעת הולך להוכיח לעצמו שזה המצב אחד ולתמיד. הוא מקבל יחס מזלזל מבחורה אקראית כפסק דין ללא זכות ערעור.
לו היו לו באותו רגע כמה תסריטים אלטרנטיביים, איך לגשת לחורה, סיכוי טוב שהיה מצליח.
אם התחושה השולטת אצלו הייתה של ערך עצמי נמוך, אז לא הייתה לו אפשרות לחשוב על אלטרנטיבות אחרות.
כך צוברים הוכחות לתחושה פנימית של ערך עצמי נמוך.
כמו במקרה של בחורה, שהייתה מנתקת טלפון ומתלוננת שאף אחד לא התקשר אליה בסוף שבוע, כך בחור הזה לא יתחיל עם אף אחת, ופרש את זה לעצמו כדחייה.
