במשפחות מסוימות ההורים מוציאים את כל התסכולים שלהם על הילד, והילד, צריך גם להיות הכי בסדר בעולם בשביל לספק את הפנטזיה של ההורים על שלמות, וגם לאכזב ולהיות לא בסדר, בשביל להצדיק את ההכזבה שלהם. אולי, כי מישהו היה צריך להוכיח להורים שהעולם לא טוב. ילדים במקרים רבים משמשים למטרות האלה.
ילד כזה חיי בתחושה של מתח ובלבול. הוא שואל את עצמו: "אם אני בסדר, למה אני מרגיש לא בסדר?" התחושות המנוגדות האלה יכולות להיות בכל תחום של החיים.
