בדרך כלל אדם רואה את המציאות בזמן נתון בזווית (או פרספקטיבה) מסוימת.
אדם שיודע לשנות את הזוויות הראיה בצורה רצונית, להשוות ביניהם, לבדוק מה קורה עם הרגשות שלו במעבר מזווית ראיה אחד לשני – הרבה יותר חופשי, יש לו יתרונות מול אחרים שרואים את עצמם ואת העולם רק בפרספקטיבה אחת או עוברים מפרספקטיבה אחת לשנייה בלי מודעות וזיכרון שקיימות אין ספור פרספקטיבות נוספות.
כנראה, קלות במעבר בין הפרספקטיבות מבלי לשכוח מיד את כול האפשרויות האחרות – זה
לא מהתכונות הנפוצות של אנשים. אני חושב שזה דורש הרבה מודעות ואימון.




