במאמר שלי על הדיכאון – " דיכאון וחרדה - כל מה שלא פסיכיאטר צריך לדעת" , אני מביא פליאה, איך גבר צעיר שאימא שלו דיכאונית לא מפתח דיכאון בעצמו, אלא מתחתן עם בחורה צעירה ויפה שאימא שלה סובלת מדיכאון. איך קורא שהבחורה הזאת מפתחת דיכאון אחרי עשרים שנה של נשואים, כאשר הוא מתייחס אליה בדיוק כמו שאבא שלה התייחס לאימא שלה.
לא צריך לשכוח שלשניהם יש תרומה לתוצאה הסופית של התפתחות כזאת ולכישלון של
נישואיהם, ואומללות של בנותיהם, שאולי יפתחו את המחזה הזה גם בחיים שלהם.
