לפעמים אדם קופץ מהר מאוד מדיאדה של יחס הוגן לעצמו ולאחרים, לדיאדה שבה הוא מרגיש נפגע, ולכן לא יכול לסמוך על אף אחד.
המעבר מתרחש כל כך מהר שזה מבלבל גם בשבילו עצמו וגם בשביל הסובבים.
נשאלת השאלה, איזה מציאות היא נכונה ואיזה – לא. התשובה היא - ששניהם נכונות, כי בשניהם מה שקובע – זה הערכה הפנימית של האדם את עצמו ואת האחרים.
