חשוב לזכור שלקולות הפנימיים הביקורתיים, המעליבים, מקניטים, אין תוכן ספציפי, דעות מוצקות, השקפת עולם. הם תמיד יגידו ההפך ממה שאדם עושה, חושב, אומר. מטרתם – היא לא חיפוש אמת, ניסיון לעזור, לתת עצה. מטרתם להקניט, לגבור, להשפיל.
ישנם אנשים שתמיד יגידו ההפך ממה שמישהו אחר אומר, ובטון מעליב או כועס. אני חושב שזה די אופייני לשיח של יהודים בעיירה. אפשר לראות שגם ההומור היהודי איך שהו דומה לזה.
יכול להיות שזה איזה שהי רפליקה של התפלפלות בישיבות, כאשר בשביל הוויכוח כול דבר רואים גם בהפוך. יכול להיות שבשביל ויכוח רציני – זה דבר טוב – להטיל ספק, לראות כל דבר מכול הצדדים.
אבל, נדמה לי, שזה זלג לעם הפשוט שניהל את שיח שלו בהקנטות, לעומתיות, ויכוח לשם
ויכוח או מפגן כוח. זה רק השארות שלי, אבל אנשים בטיפול מספרים איך זה מנגן כמו מנגינה
חוזרת בראש של דור שני – שלישי ליוצאי העיירה.
