אצל בני אדם קיים הצורך הפנימי, מונע בכוח לא מודע - לחזור על התסריט הישן והמוכר, גם אם זה כרוך בסבל.
רוב המחזות והמשחקים בין בני זוג – הם לא מודעים – אפשר להגיד - אוטומטיים.
אנשים לא קולטים את זה. הם אומרים, שמה זאת אומרת – לא מודע. עשיתי את זה בגלל כך וכך, כי היא לא.., כי הוא – לא...
רוב הפעילויות אנשים עושים במודעות חלקית. דווקא את המוטיבציות הנסתרות – הם לא מזהים.
להיות מודעים לתהליכים האוטומטיים האלה, דורש הרבה מוכנות ואימון. הרבה יותר קל להצטדק, להשתמש ברציונליזציות.
בני זוג יודעים באופן מודע או לא מודע, לאיזה תפקידים הפרטנר שלהם נכנס בקלות, ובהתנהגות שלהם (גם בצורה לא מודעת) מתמרנים אותו להיכנס לתפקידים האלה.
בהרבה מקרים עדיף לא לפעול אוטומטית, אלא לחשוב לאיזה תגובה מצפה בן זוג, כאשר הוא מדבר כך, מתנהג בצורה כזאת.
כאשר זה נהי ברור, יש יותר חופש, לא להיכנס למשחק, לשנות את המשחק על ידי התנהגות
שבוחרים, במקום התנהגות שקוראת אוטומטית.
