ניצולי שואה נמצאים לעיתים בדחק ופחד קיומי כל כך חזקים, שהם יכולים להיות מאוד אלימים כלפי הילדים שלהם. הפחד לאבד את היקר שיש להם, יכול לגרום להם להיות מאוד אכזריים בחינוך הילדים. בתפיסה שלהם, כל חולשה או חוסר שלמות של הילד – פרושו סכנת מוות.
האווירה הפנימית שבה חיים ההורים הופכת לאווירה שבה חיה המשפחה. הילדים מאז לידתם הופכים לאובייקטים בדרמה האכזרית של ההורים.
בשלב הבא האובייקט האכזרי כבר נמצא בנפשו של הילד או ילד שבינתיים הפך למבוגר. בלי
להבין מדוע הוא ימשיך להתאכזר לעצמו או לאחרים גם זמן רב אחרי שההורים ניצולי שואה
הלכו לעולמם.
