הטבע הוא חסכוני - שום דבר לא הולך לאיבוד – התשוקות של גיל צעיר שלא ממומשות, משמשות תכנים לפנטזיות מיניות לכול החיים. פנטזיות האלה נותנות אפשרות לפתח את המחזה לכול מני כיוונים. אלה דמויות בעולם הפנימי של בנאדם. בראש שלו הוא יכול לשחק איתם כל המשחקים שירצה. בנאדם - הוא הבמאי של המחזות הפנימיים שלו.

המחזות הפנימיים האלה יכולים לעלות, ביו היתר, כאשר גבר או אישה נמצאים בסיטואציה מינית עם בני זוגם הקבועים או המקריים. אין חובה מוסרית, לחשוב רק על בני הזוג שכרגע נמצאים איתם במגע.

כאשר עושים אהבה עם בן/בת זוג מסוים – הדמיון עושה אהבה גם עם כל הדמויות שפעם עוררו תשוקה. בפסיכולוגיה – זה נקרא – Transitional Object.

נקודה חשובה נוספת היא - שכשאנשים נמצאים באינטראקציה עם בני הזוג שלהם – הם נמצאים בקשר עם ה – Mental Representation שיש להם בראש, שכידוע, לא חייבים ולא יכולים, להיות זהים לגמרי לאובייקט האמתי. וזה תהליך בחלקו בלתי רצוני ובחלקו רצוני. אדם יכול די לשלוט בו.

כול יצירות אומנות קשורות בדרך זו או אחרת עם מילוי משאלות העבר. ספק, אם משוררים

שכבו עם כל היפהפיות, שהם כותבו עליהם שירים. משאלות שהתגשמו מעוררות פחות

השראה.